פיזיותרפיה
שמו של המקצוע לקוח משתי מילים: פיזיו – טבע, תרפיה – טיפול. מקצוע הפיזיותרפיה תפס את מקומו לצד הרפואה המערבית במהלך מלחמת עולם הראשונה. בזמנו עסק בעיקר בשיקום הפצועים שהגיעו משדות הקרב. טיפולי פיזיותרפיה אינם כוללים התערבויות תרופתיות כימיות ואף לא התערבויות כירורגיות. פיזיותרפיסט מחויב להסתמך בעבודתו על מידע מדעי האובייקטיבי. לו הוא נענה כשלרשותו מגוון גדול של אפשרויות טיפול: טכניקות מנואליות (ידניות), תרגילים שיקומיים, דיקור יבש מערבי IMS, טיפול המשתמש בשדה אלקטרומגנטי, טיפול באמצעות גלים בתדרים שונים, גלי הלם ועוד.
מזה אלפי שנים, משחר ההיסטוריה האנושית בעצם, ידועות סגולות המרפא של הדיקור. הגילוי שבגוף האדם נמצאות מאות נקודות שמשפיעות על חילוף חומרים, מצב נפשי, תנועה וכאב, כבר מזמן חרג את גבולותיה של סין. בימינו, השימוש במחטים סיניות התרחב מעבר למטפלים האלטרנטיביים וכולל רופאים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק, שעברו הסמכה מיוחדת לכך המאושרת על ידי משרד הבריאות (דיקור יבש, או דיקור מערבי IMS). לעיתים מזומנות, תוצאות הדיקור נדמות לפלא. מחקרים רבים נערכו כדי לגלות את מנגנוני השפעה הרבים של המחט הסינית. בין ההשפעות שנמצאו עד כה: קשרי רפלקסים המעוגנים במערכת עצבים אוטונומית. ברפואה אלטרנטיבית מוצאים קשרים אלו, ביטוי בייצוג חיצוני של תהליכי הגוף על פני העור, לאורך מרדיאנים שתוארו בספרות רפואית עתיקה. בין מסכנות סקירת המחקרים שנעשו: דיקור יבש גורם לשינויים בעלי משמעות קלינית ברמת הכאב לאורך זמן: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6598484/
ריפוי קרניו סקראל
שיטה זו לוקחת חלק בתחום האוסטיאופתיה. היא נעשית על ידי מגע קל במערכות האנטומיות הרלוונטיות. על פי הגישה האוסטיאופתית, הטיפול בעיית המטופל, שם דגש על אזור האגן, עמוד השדרה, הראש והלסתות בפרט. למערכות אלו יש השפעה רבה על מערכת העצבים המרכזית, אשר אחראית על תפקוד הגוף ותחושותיו. מטרת הטיפול המרכזית היא לעורר לפעולה מנגנוני ריפוי טבעיים הקיימים בגוף.
טיפול ויסצרלי לאיברים פנימיים
ידי מטפל יכולות לתת מענה חשוב לא רק לבעיות שרירים אלא גם לבעיות באברים הפנימיים. לדוגמא: כולנו הרי מכירים עיסויי גב. אולם מעטים מודעים לחשיבות עיסוי הבטן. חלק משמעותי של הטיפול בעיסוי כזה הוא עיסוי רקמת הלימפה ואזור המעי הגס. פגיעה במעי הגס פוגמת במערכת החיסונית ועלולה לגרום למחלות כרוניות. עד שהמזון נכנס למעי הגס, עליו להיות מעוכל ב90%. מזון שאינו מעוכל הופך להיות בעצם רעל לגוף כשלוקח לו כ-16 שעות לעבור את מעי הגס. טכניקות בדוקות ומוכחות קלינית, מאפשרות לשפר את תפקוד המעי ואיברים פנימיים נוספים.
התכנים המופעים באתר נועדו להרחבת הידע האישי של המשתמשים ואינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. כל הזכויות שמורות©